מחאג'נה ואח' נ' אחים פואד בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

לפניי תביעת עזבון המנוח מחמוד כמאל מחאג'נה ז"ל (להלן: "המנוח"), תלויו ויורשיו (להלן: "התובעים"), בגין נזקיהם, שנגרמו בעקבות מותו של המנוח בתאונה שארעה ביום 8.7.08 (להלן: "התאונה").

התאונה ארעה כתוצאה מהתמוטטות פיגום (להלן: "הפיגום"), שהוצב בבניין מגורים שהוקם באתר בנייה ברחוב דגניה בנתניה (להלן: "הבניין").

התביעה הוגשה כנגד עשרה נתבעים שונים כמפורט להלן.

הנתבעת 1 – אחים פואד בע"מ (להלן: "האחים פואד"), הינה "מבצע הבניה" כמשמעו בפקודת הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התש"ל-1970 (להלן: "הפקודה").

הנתבעת 2 – גילץ חברה להשקעות בע"מ (להלן: "גילץ"), הינה מזמין העבודה כמשמעו בפקודה.

הנתבע 3 – מר יעקב אברג'יל (להלן: "אברג'יל"), שהינו מקים פיגומים מוסמך כמשמעו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות הפיגומים"), הקים את הפיגום.

הפיגום הוקם כשלושה חודשים עובר לתאונה, לשם ביצוע עבודות גמר בחזיתות הבניין. הפיגום התנשא לגובה של כ-26–28 מטר, והוצב בחזית דרומית מערבית ודרומית מזרחית של הבניין. זקפי הפיגום עשויים מצינורות מתכת. הפיגום חוזק באמצעות חיזוקים אלכסוניים ורגליים כפולות. לשם יציבותו וחיבורו לבניין, חובר הפיגום לבניין בשתי שיטות: 1. באמצעות רגליים טלסקופיות שהוצבו בתוך הדירות ולחוצות בכוח בין הרצפה לבין התקרה. לרגליים הללו חוברו קשירות אופקיות, עשויות צינורות מתכת שהועברו דרך פתחי החלונות לזקפי הפיגום. הקשירות האופקיות חיברו את הפיגום לרגליים הטלסקופיות (להלן: "הקשירות הפנימיות"). 2. באמצעות צינורות מתכת, המהווים קשירות אופקיות המחברות את זקפי הפיגום ישירות לקיר החזית (להלן: "הקשירות החיצוניות").

הנתבעת 4 – עדי שיין קבלנים בע"מ (להלן: "עדי שיין"), ביצעה את עבודות הטיח בבניין.

הנתבעת 5 – גרוסמן (י.א.) בע"מ (להלן: "גרוסמן"), הייתה מעבידתו של המנוח והיא שסיפקה לעדי שיין עובדים לעבודה בבניין, לרבות את המנוח.

הנתבעת 6 – א.א. אלום בע"מ (להלן: "אלום"), ביצעה עבודות אלומיניום בבניין, לרבות התקנת חלונות בדירות.

הנתבעת 7 – כלביט אבן ארי בע"מ (להלן: "כלביט"), ביצעה עבודות חיפוי אבן בחזית הבניין.

הנתבעת 8 – הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל), הינה מבטחת אחריותה של גרוסמן.

הנתבעת 9 – כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), הינה מבטחת אחריותה של שיין. על פי הנטען ע"י כל שאר הנתבעים, הפוליסה שהופקה ע"י כלל לבקשת גילץ (להלן: "הפוליסה") – מכסה את חבות כל הנתבעים.

כל הנתבעים, למעט אברג'יל ושיין, שלחו הודעות לצד שלישי כנגד כלל. כל הנתבעים למעט אברג'יל שלחו הודעות לצד שלישי, בין היתר, כלפי גילץ. מרבית הנתבעים שלחו הודעות לצד שלישי כלפי אברג'יל.

כן נשלחו ע"י גרוסמן הודעות לצד שלישי כנגד מרבית הנתבעים. כמו כן, נשלחו הודעות נוספות לצד שלישי והודעות לצד רביעי, שבסופו של יום אינן נדרשות לשם הכרעה במחלוקות.

במהלך שמיעת הראיות, הגיעו כל הנתבעים להסכמה עם התובעים, בהתאם להצעת בית המשפט, כי ישולם ע"י הראשונים, ביחד ולחוד, סך של כ- 1,415,512 ₪. בנוסף, החלוקה שבין הנתבעים בינם לבין עצמם, תיקבע בין בהסכם פשרה בין כלל הנתבעים ובין בהתאם להכרעת בית המשפט. כן הוסכם כי סכום הפשרה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21/3/13 ועד לתשלום בפועל. כמו כן, הוסכם כי ביצוע התשלום יעוכב עד לסיום המחלוקות שבין הנתבעים בינם לבין עצמם. ביום 21.3.13 אושר הסכם הפשרה וניתן לו תוקף של פסק דין חלקי (להלן: "הסכם הפשרה עם התובעים"). שמיעת הראיות בשאלת החבות שבין הנתבעים בינם לבין עצמם נמשכה כסדרה.

ביום 2.4.13, בסמוך לאחר תום שמיעת הראיות, נשלחה לצדדים הצעת פשרה מפורטת, המתייחסת לחלקו של כל אחד ואחד הנתבעים בנפרד. הנתבעים ניהלו ביניהם מו"מ על בסיס ההצעה ובסופו של יום אומצה ההצעה במלואה (למעט שינוי קל), ע"י כל הנתבעים למעט אברג'יל (כל הנתבעים למעט אברג'יל יקראו להלן "הנתבעות"). (להלן: "הסכם הפשרה שבין הנתבעות"). ביום 28.5.13, ניתן פס"ד חלקי המאשר הסכם זה.

בהתאם להסכם הפשרה שבין הנתבעות, הן תשאנה ב-90% מסכום הפשרה, ככל שיקבע כי חלקו של אברג'יל הינו 10%. ככל שייקבע אחרת באשר לחלקו של אברג'יל – תישאנה הנתבעות בחלק שיושת עליהן, בהתאם לחלוקה שנקבעה ביניהן. יובהר כי הסכם הפשרה אינו גורע מזכויותיו של אברג'יל, אף כי הנתבעות מיקדו במאוחד את טענותיהן כלפיו.